מרוץ הסמכויות

עו"ד אייל סברו מסביר כי ישנן שתי ערכאות משפטיות אליהן יכולים לפנות בני זוג הנמצאים בהליכי גירושין, האחת דתית, בית הדין הרבני והשנייה אזרחית, בית המשפט לענייני משפחה, שסמכותו מקבילה לבית המשפט השלום.
הכינוי "מרוץ הסמכויות" נוצר בעקבות האפשרות לדון בנושאי גירושין בשתי ערכאות אלו, לרוב אישה תפנה לבית המשפט לענייני משפחה וגבר יפנה לבית הדין הרבני, כאשר הערכאה לה תוענק הסמכות לדון באותו נושא, היא הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לפני שבן זוגו הספיק לפנות אל הערכאה המקבילה.
מי שהחל ראשון בהליך הגירושין, קובע למעשה היכן ידונו רוב נושאי הגירושין, כגון: משמורת, מזונות, חלוקת רכוש ועוד.
בכל אחת מהערכאות יתרונות וחסרונות שונים למי מבני הזוג.
לדוגמא, מסביר עו"ד סברו כי, עדיף לאישה לפתוח תיק בבית המשפט לענייני משפחה, כך תזכה לרוב בחלוקת רכוש בהתאם לחוק יחסי ממון, ברוב המקרים תזכה במחצית הרכוש ללא קשר לרישומים, זאת במידה ולא נערך הסכם ממון בין בני הזוג.
פסיקה לגבי חלוקת הרכוש בבית הדין הרבני תהיה לרוב על פי אופן הרישום ולא ייחסו חשיבות באשר לתרומתה של האישה בגידול הילדים ובניהול משק הבית.
בנוסף, לרוב יפסוק בית המשפט לענייני משפחה מזונות ילדים ואישה גבוהים יותר מבית הדין הרבני.
בעניין מתן המזונות, טוען ע"וד אייל סברו, במידה והגבר פתח ראשון בהליך הגירושין בבית הדין הרבני וכלל את סעיף מתן מזונות ילדים, יכולה האישה להגיש תביעה עצמאית בשם הקטינים בבית המשפט לענייני משפחה, אזי אין משמעות לכך שהגבר פתח ראשון בהליך הגירושין, כל עוד היא אינה מסכימה לדון בעניין בבית הדין הרבני ואף על פי שנהוג לדון בענייני הגירושין בערכאה בה נפתח הליך הגירושין לראשונה, קיימת לה האפשרות להעביר את הדיון לערכאה המקבילה.
כאשר גבר מקדים את האישה ופותח ראשון בהליך גירושין בבית הדין הרבני, על תביעתו להיות כנה. אם יתרשמו כי תביעתו אינה כנה, לדוגמא: הגבר אינו מעוניין להתגרש, אך החליט לפתוח ראשון בהלכים משום שחשש שהאישה תהיה ראשונה, תביעה זו אינה כנה, אזי הדיון יועבר לבית המשפט לענייני משפחה. מלבד כנות תביעת הגירושין, על הגבר לעמוד בתנאים נוספים שהם, כריכה כדין וכנות הכריכה.
ישנה אפשרות להתגבר על "מרוץ הסמכויות", זאת על-ידי הליך הנקרא "בקשה לישוב סכסוך".
האישה או לחילופין הגבר, יכולים ,כל אחד מהם, לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולהודיע לפני הגשת התביעה, כי יש סכסוך בזוגיות, ולבקש מבית המשפט סיוע למציאת פתרון ליישוב הסכסוך בין השניים בדרך של שלום והבנה.
במידה ויש שיתוף פורה של שני בני הזוג, מפנה בית המשפט את הצדדים ליחידת הסיוע, המורכבת מעובדים סוציאליים וגורמים מקצועיים נוספים, אשר יושבים עם שני הצדדים, מבינים את מהות הסכסוך ומנסים לסייע לזוג להגיע לפתרון הסכסוך בדרך של שלום והבנה.
לצורך מיצוי ההליך, מסביר עו"ד אייל סברו, בית המשפט מורה על עיכוב הליכים ל- 30 יום. משמעות העיכוב הינה, שבפרק זמן זה יוכלו בני הזוג להקדיש את כל מאמציהם להצלחת ההליך ביחידת הסיוע ולהגיע להבנה והסדרים מוסכמים, זאת בכדי להימנע מהגשת תביעות בערכאות השונות.
באשר לקבלת הגט, הגט עצמו ומתן תעודת הגירושין, מתבצעים אך ורק בבית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לבצע את הגט בפועל או לדון בעניינו.
עו"ד אייל סברו מוסיף ומציין כי בתוך "מרוץ הסמכויות" נמצא גם "מרוץ ההחלטות", על כך… במאמר אחר.